מְטִיל

מְטִיל noun masculine wrought-metal rod (Aramaic (ᵑ7) מְטָל); — construct מְטִיל בַּרְזֶל Job 40:18 figurative of bones (גְּרָמִים) of hippopotamus (|| עֲצָמָיו אֲפִיקֵי נְחֻשָׁה).

מַטְמוֺן see טמן. מַטָּע see נטע.

[מַטְעָם], מַטִעַמִּים see טעם.

מִטְפַּ֫חַת see טפח.