מֵיתָר

[מֵיתָר] noun masculine cord, string (compare II. יֶתֶר); of tent-cords מֵתָרַי Jer 10:20 מֵיתָרַיִךְ Isa 54:2 specifically of cords of tabernacle, מֵיתָרָיו Exod 39:40; Num 3:26 מֵיתְרֵיהֶם Exod 35:18; Num 3:37; Num 4:26; Num 4:32 (all P); of bow-strings מֵיתָרֶיךָ Ps 21:13.