מִכְלָה

I. מִכְלָה (incorrect for מכלא) noun [masculine] enclosure, fold; — צאֹן ׳גָּזַר מִמּ Hab 3:17 plural construct לקח מִמִּכְלְאֹת צאֹן Ps 78:70 (object David); plural suffix לקח מִמִּכְלְאֹתֶיךָ Ps 50:9 (object he-goats). — II. מִכְלָה see below כלה.

II. [מִכְלָה] noun [feminine] completeness, perfection; — only plural construct intensive מִכְלוֺת זָהָב 2Chr 4:21 perfections of gold = purest gold. — I. מִכְלָה see below כלא.