מַצְהָלָה

[מִצְהָלָה] noun feminine neighing; — plural construct קוֺל מִצְהֲלוֺת אַבִּירָיוֺ Jer 8:16 (|| נַחְרַת סוּסָיוֺ); suffix מִצְהֲלוֺתַיִךְ Jer 13:27 of idolatrous Judah, under figure of mare desiring stallion (|| נִאֻפַיִךְ, זִמַּת זְנוּתֵךְ).