מִצְחָה

[מִצְחָה] noun feminine greave(s); — only singular construct וּמִצְחַת נְחשֶׁת עַלדַֿגְלָיו 1Sam 17:6 and greaves of bronze upon his legs; < מִצְחֹת Vrss Th We Klo Dr Bu.

[מְצִלָּה], מְצִלִתָּיִם see I. צלל.

מְצֻלָה see צול. מִצְנֶ֫פֶת see צנף. p. 846f, 857

[מַצָּע] see יצע. [מִצְעָד] see צעד

מִצְעָר see צער

I, II. מִצְפֶּה, מִצְפָּה see צפה.

[מַצְפּוּנִים] see צפן