מַק

מַק (with article מָק) noun masculine decay, rottenness; — תַּחַת בּשֹׁם מַק יִהְיֶה Isa 3:24 instead of perfume rottenness shall there be; figurative שָׁרְשָׁם כַּמָּק יִהְיֶה Isa 5:24 (|| וּפִרְחָם כָּאָבָק יַעַלֶה).

מִקְרָא see I. קרא. מִקְרֶה, מִקָרֶה see קרה

מְקֵרָה see קרר. I. מִקְשָׁה, מִקְישֶׁה see קשׁה

II. מִקְשָׁה see [ קִשֻּׁאָה].

I. מַר, מֹר, מָרָא Ruth 1:20, see I. מרר.

II. מַר see II. מרר.