אֶזְרוֹעַ

אֶזְרוֺעַ noun feminine arm (= foregoing with א prosthet.) — arm of man כְּתֵפִי מִשִּׁכְמָה תִפּ֑וֺל וְאֶזְרֹעִי מִקָּנָה תִשֵָּׁ˜בר׃ Job 31:22 of ׳וּבְיָד חֲזָקָה וּבְאֶזְרוֺעַ נְטוּיָה י Jer 32:21, compare זְרוֺעַ 1 c.

אֶדְרַע (K^{§ 60, l})) noun [feminine] force (properly arm, ᵑ7 (rare); Biblical Hebrew אֶזְרוֺעַ); — absolute וְחָ֑יִל ׳בְּא Ezra 4:23 by force and power, forcibly.