הֵ֫לֶךְ

הֵ֫לֶךְ noun masculine traveller (properly a going, journey, whence wayfarer, traveller) only וַיָּבאֹ הֵלֶךְ לְאִישׁ הֶעָשִׁיר 2Sam 12:4 (|| הָאֹרֵחַ הַבָּא לוֺ, הָאִישׁ הֵבָּא לוֺ); — in ᵑ0 1Sam 14:26 הֵלֶךְ דְּבָשׁ, ׳ה must be construct & = flowing, or dropping (of honey), but read rather הָלַךְ ᵐ5 The Klo We Dr (& דְּבֹּרוֺ for דְּבַשׁ q. v., ᵐ5 We Dr).