מַחְמָד

מַחְמַד noun masculine desire, desirable thing — absolute מַחְמַד Hos 9:6 construct id. 1Kgs 20:6 + 3 t. Ezekiel; plural מַחֲמַדַּים Song 5:16 construct מַחֲמַדֵּי Lam 2:4; Hos 9:16 suffix מַחֲמַדַּי Joel 4:5 מַחֲמַדֵּינוּ Isa 64:10 מַחֲמַדֶּיהָ 2Chr 36:19; Lam 1:10 מַחֲמַדֵּיהֶם Lam 1:11Qr (see also מַחְמֹד); — desirable, precious things ׳כלימֿ 2Chr 36:19 singular collective Hos 9:6 plural Joel 4:5; Isa 64:10; Lam 1:10; Lam 1:11 (Qr), בִּטְנָם ׳מ Hos 9:16 see especially plural intensive כֻּלּוֺ מַחֲמַדִּים Song 5:16 all of him is delightfulness (|| מַמְתַֿקִּים); elsewhere מַחְמַד עינים desire of the eyes, i.e. that in which the eyes take delight 1Kgs 20:6; Ezek 24:16 (of prophet's wife), vEzek 24:21 vEzek 24:25 plural Lam 2:4.

מַחְמַד [מַחְמֹד, מַחֲמֻדִים] see חמד

[מַחְמָל] see חמל. מַחְמֶ֫צֶת see I. חמץ.

מַחֲנֶה, מַחֲנִהדָֿן, מַחֲנַיִם see חנה.

מַחֲנָק see חנק, מַחְסֶה, מַחֲסֶה see חסה.

מַחְסוֺם see חסם. מַחְסוֺר see חסר

מַחְסֵיָה see חסה.