מוֹץ

[מוֺץ], מֹץ noun masculine^{Isa 29:5} chaff (Talmud ᵑ7 מוֺצָא, Arabic straw ); — ׳מ absolute Hos 13:3 + 6 t.; construct Isa 17:13 — chaff, always as driven by wind, and always with כְּ, in simile; of wicked Job 21:18 (|| רוּחַ תֶּבֶן לִפְנֵי), compare Ps 1:4; Ps 35:5; Hos 13:8 of hostile nations Isa 17:13 (הָרִים ׳מ), Isa 29:5 (|| אָבָק דַּךְ); hyperb. of Judah's power, גְּבָעוֺת כַּמֹץ תָּשִׂים Isa 41:16 (|| הָרִים וְתָדֹק תָּדוּשׁ); of passing time, יוֺם Zeph 2:2.

I, II. מוֺצָא, [מוֺצָאָה] see יצא.

I. מוּצָק, [מוּצֶ֫קֶת] see יצק.

II. מוּצָק see צוק.