מֵצַר

מֵצַר noun [masculine] straits, distress; — absolute מִןֿ הַמֵּצַר קָרָאתִי Ps 118:5 plural הַמְּצָרִים Lam 1:3 the distresses, of conquered Judah; construct מְצָרֵי שְׁאוֺל Ps 116:3 the straits of Sheol, i.e. the worst possible (|| חֶבְלֵימָֿוֶת).