H5050

נָגַהּ

na.gahH:V

to shine

1) to shine 1a) (Qal) to shine 1b) (Hiphil) 1b1) to enlighten 1b2) to cause to shine

Full Brown-Driver-Briggs lexicon entry

נָגַהּ verb shine (Assyrian nagû, shine, beam, be joyful, Dl^{HWB 446}; Ethiopic Aramaic ; Late Hebrew ᵑ7 נוֺגְהָא planet Venus) —

Qal Perfect אוֺר ׳ועלדֿרכיך נ Job 22:28 עליהם ׳אור נ Isa 9:1 Imperfect ולאיִֿגַּהּ שְׁבִיב אִשּׁוֺ Job 18:5. Hiph`il Imperfect

1. enlighten ויהוה יַגִּיהַּ חָשְׁכִּי 2Sam 22:29 = יהוה אלהי יַגִּהַּ הּשׁכי Ps 18:29.

2. cause to shine (of moon) וְיָרֵחַ לאֿ יַגִּיהַּ אוֺרוֺ׃ Isa 13:10 (|| חָשַׁך).

4 occurrences

II Samuel (1), Job (2), Isaiah (1)