קִמּוֹשׂ

קִמּוֺשׂ noun masculine^{Hos 9:6} collective thistles or nettles (ᵐ5 ἄκανθαι,compare Ki; ᵑ9 urtica); — absolute ׳ק, sign of desolation, Hos 9:6 ( > van d. H. קִימשׁ; compare Baer De^{Complut.Var.28}; || חוֺהַ), Isa 34:13 (+ סִירִים, חוֺחַ); plural (with נ insert, Thes Nö^{M 169, Anm.3} Löw^{194 Anm}.) קִמְּשׂנִים Prov 24:31 (>van d. H. קִמְּשׁוֺנִים; || חֲרֻלּים).

קֵן see קנן.