שִׂיחַ

שִׂיחַ noun [masculine] bush, shrub, plant; — ׳שׂ absolute collective Job 30:4, construct הַשָּׂדֶךְ ׳שׂ Gen 2:5 (J); plural שִׂיחִים Job 30:7, אַחַד הַשִּׂיחִם Gen 21:15 (E).

I, II. שִׂים, שִׂימָה etc., see I, II. שׂום.

שֵׂךְ, שֻׂכָּה see IV. שׂכד. שׂךְ see II. שׂכד.