תְּמוּתָה

תְּמוּתָה noun feminine death; — ׳בְּנֵי ת children of death, those worthy of death and appointed to death, Ps 79:11; Ps 102:21 (see מָוֶת 2).

מוֺתָר see יתר. מִזְבֵּחַ see זבח.

מַזְבֻּל see I. זְבֻל below זבל.