מְרִי

מְרִי noun masculine^{Prov 17:11} rebellion; — מְרִי Isa 30:9 + 10 t.; מֶ֑רִי Num 17:25 + 9 t.; suffix מֶרְיְךָ Deut 31:27 מִרְיָם Neh 9:17 — rebellion Deut 31:27; 1Sam 15:23; Neh 9:17; Job 23:2 עם מרי rebellious people Isa 30:9 בית (ה)מרי rebellious house (referring to Israel) Ezek 2:5; Ezek 2:6; Ezek 2:8; Ezek 3:9; Ezek 3:26; Ezek 3:27; Ezek 12:2 (twice in verse); Ezek 12:3; Ezek 12:9; Ezek 12:25; Ezek 17:12; Ezek 24:3, בית omitted (restored by Co) Ezek 2:7; Ezek 44:6 בְּנֵי מרי rebellious sons Num 17:25 (P); with omission of בֵּן (or abstract for concrete), תהי מֶ֑רִיאל be not a rebellious person Ezek 2:8 אך מרי יבקּשׁ רע a rebellious man seeketh only evil Prov 17:11.