רְנָנָה

רְנָנָה noun feminine id.; — ׳ר absolute, of joy Job 3:7; Ps 100:2 (|| שִׂמְחָה); plural שִׂפְתֵי רְנָנוֺת Ps 63:6 exultation, singular construct רִנְנַת רְשָׁעִים Job 20:5 (|| שִׂמְחָה).