מֹאזֵן

[מאזן] noun [masculine] dual balances, scales (Arabic , Aramaic (Nasar.) ) — מאֹזְנַיִם (נָֿ֑יִם) Isa 40:15 + 4 t.; construct מאֹזְנֵי Lev 19:36 + 9 t. — balances, for weighing money Jer 32:10 ׳וָאֶשְׁקֹל הַכֶּסֶף בְּמ; hair Ezek 5:1 (מִשְׁקָל ׳מ); ׳שַׁחַק מ) Isa 40:15 dust of bal., simile of insignificance of nations before ׳י; figurative, calamity Job 6:2 men Ps 62:10 hills Isa 40:12 (שָׁקַל בַּפֶּלֶס ׳הָרִים וּגְבָעוֺת בְּמ); צֶדֶק ׳א Lev 19:36 (|| ׳אַבְנֵיצֿ, ׳אֵיפַת צ, ׳הִין צ), Ezek 45:10 (|| ׳אֵיפַתצֿ, ׳בַּתצֿ) compare Prov 16:11 (מִשְׁפָּט ׳פֶּלֶס וּמ); figurative Job 31:6 ׳יִשְׁקְלֵנִי בְּמ צֶדֶק; opposed to מִרְמָה ׳מ Prov 11:1 (|| אֶבֶן שְׁלֵמָה); Prov 20:23 (|| אֶבֶן וָאָ֑בֶן) Amos 8:5 (|| לְהַקְטִין אֵיפָה וּלְהַגְדִּיל שֶׁקֶל) Hos 12:8 רֶשַׁע ׳מ Mic 6:11 (|| אַבְנֵי מִרְמָה).

אזן (√ of following; Biblical Hebrew אזן, מאֹזְנַיִם).