¹ כי יקח איש אשה ובעלה והיה אם לא תמצא חן בעיניו כי מצא בה ערות דבר וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו׃

² ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר׃

³ ושנאה האיש האחרון וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו או כי ימות האיש האחרון אשר לקחה לו לאשה׃

⁴ לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה להיות לו לאשה אחרי אשר הטמאה כי תועבה הוא לפני יהוה ולא תחטיא את הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה׃

⁵ כי יקח איש אשה חדשה לא יצא בצבא ולא יעבר עליו לכל דבר נקי יהיה לביתו שנה אחת ושמח את אשתו אשר לקח׃

⁶ לא יחבל רחים ורכב כי נפש הוא חבל׃

⁷ כי ימצא איש גנב נפש מאחיו מבני ישראל והתעמר בו ומכרו ומת הגנב ההוא ובערת הרע מקרבך׃

⁸ השמר בנגע הצרעת לשמר מאד ולעשות ככל אשר יורו אתכם הכהנים הלוים כאשר צויתם תשמרו לעשות׃

⁹ זכור את אשר עשה יהוה אלהיך למרים בדרך בצאתכם ממצרים׃

¹⁰ כי תשה ברעך משאת מאומה לא תבא אל ביתו לעבט עבטו׃

¹¹ בחוץ תעמד והאיש אשר אתה נשה בו יוציא אליך את העבוט החוצה׃

¹² ואם איש עני הוא לא תשכב בעבטו׃

¹³ השב תשיב לו את העבוט כבא השמש ושכב בשלמתו וברכך ולך תהיה צדקה לפני יהוה אלהיך׃

¹⁴ לא תעשק שכיר עני ואביון מאחיך או מגרך אשר בארצך בשעריך׃

¹⁵ ביומו תתן שכרו ולא תבוא עליו השמש כי עני הוא ואליו הוא נשא את נפשו ולא יקרא עליך אל יהוה והיה בך חטא׃

¹⁶ לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות איש בחטאו יומתו׃

¹⁷ לא תטה משפט גר יתום ולא תחבל בגד אלמנה׃

¹⁸ וזכרת כי עבד היית במצרים ויפדך יהוה אלהיך משם על כן אנכי מצוך לעשות את הדבר הזה׃

¹⁹ כי תקצר קצירך בשדך ושכחת עמר בשדה לא תשוב לקחתו לגר ליתום ולאלמנה יהיה למען יברכך יהוה אלהיך בכל מעשה ידיך׃

²⁰ כי תחבט זיתך לא תפאר אחריך לגר ליתום ולאלמנה יהיה׃

²¹ כי תבצר כרמך לא תעולל אחריך לגר ליתום ולאלמנה יהיה׃

²² וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים על כן אנכי מצוך לעשות את הדבר הזה׃