¹ ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר

² החדש הזה לכם ראש החדשים ראישון הוא לכם לחדשי השנה

³ דברו נא אל כל עדת בני ישראל לאמר בעשור לחדש הזה ויקחו להם איש שה לבית אבות שה לבית

⁴ ואם ימעט הבית מהיות משה ולקח הוא ושכינו הקרוב אל ביתו במכסות נפשות איש לפי אכלו תכסו על השה

⁵ שה תמים זכר בן שנה יהיה לכם מן הכשבים ומן העזים תקחו

⁶ והיה לכם למשמרת עד ארבעה עשר יום לחדש הזה ושחטו אתו כל קהל עדת בני ישראל בין הערבים

⁷ ולקחו מן הדם ונתנו על שתי המזוזת ועל המשקף על הבתים אשר יאכלו אתו בהם

⁸ ואכלו את הבשר בלילה הזה צלי אש ומצות על מררים יאכלהו

⁹ אל תאכלו ממנו נא ובשל מבשל במים כי אם צלי אש ראשו על כרעיו ועל קרבו

¹⁰ ולא תותירו ממנו עד בקר והנותר ממנו עד בקר באש תשרפו

¹¹ וככה תאכלו אתו מתניכם חגרים נעליכם ברגליכם ומקליכם בידיכם ואכלתם אתו בחפזון פסח הוא ליהוה

¹² ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה והכיתי כל בכור בארץ מצרים מאדם עד בהמה ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים אני יהוה

¹³ והיה הדם לכם לאות על הבתים אשר אתם שם וראיתי את הדם ופסחתי עליכם ולא יהיה בכם נגף למשחית בהכותי בארץ מצרים

¹⁴ והיה היום הזה לכם לזכרון וחגתם אתו חג ליהוה לדרתיכם חקת עולם תחגהו

¹⁵ שבעת ימים מצות תאכלו אך ביום הראישון תשביתו שאר מבתיכם כי כל אכל חמץ ונכרתה הנפש ההיא מישראל מיום הראישון ועד יום השביעי

¹⁶ וביום הראישון מקרא קדש וביום השביעי מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכה לא יעשה בהם אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם

¹⁷ ושמרתם את המצות כי בעצם היום הזה הוצאתי את צבאתיכם מארץ מצרים ושמרתם ועשיתם את היום הזה לדרתיכם חקת עולם

¹⁸ בראישון בארבעה עשר יום לחדש בערב תאכלו מצות עד יום אחד ועשרים לחדש בערב

¹⁹ שבעת ימים שאר לא ימצא בבתיכם כי כל אכל מחמצת ונכרתה הנפש ההוא מעדת ישראל בגר ובאזרח הארץ

²⁰ כל מחמצת לא תאכלו בכל מושבתיכם תאכלו מצות

²¹ ויקרא משה לכל זקני ישראל ויאמר אליהם משכו קחו לכם צאן למשפחתיכם ושחטו הפסח

²² ולקחתם אגדת אזוב וטבלתם בדם אשר בסף והגעתם על המשקף ועל שתי המזוזת מן הדם אשר בסף ואתם אל תצאו איש מפתח ביתו עד בקר

²³ ועבר יהוה לנגף את מצרים וראה את הדם על המשקף ועל שתי המזוזת ופסח יהוה על הפתח ולא יתן המשחית לבוא אל בתיכם לנגף

²⁴ ושמרתם את הדבר הזה לחק לך ולבניך עד עולם

²⁵ והיה כי תבאו אל הארץ אשר יתן יהוה לכם כאשר דבר ושמרתם את העבדה הזאת בחדש הזה

²⁶ והיה כי יאמרו אליכם בניכם מה העבדה הזאת לכם

²⁷ ואמרתם זבח פסח הוא ליהוה אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים בנגפו את מצרים ואת בתינו הציל ויקדו העם וישתחוו

²⁸ וילכו ויעשו בני ישראל כאשר צוה יהוה את משה ואהרן כן עשו

²⁹ ויהי בחצי הלילה ויהוה הכה כל בכור בארץ מצרים מבכור פרעה הישב על כסאו ועד בכור השבי אשר בבית הבור וכל בכור בהמה

³⁰ ויקם פרעה לילה הוא וכל עבדיו וכל מצרים ותהי צעקה גדלה במצרים כי אין בית אשר אין שם מת

³¹ ויקרא למשה ולאהרן לילה ויאמר קומו צאו מתוך עמי גם אתם גם בני ישראל ולכו עבדו את יהוה כדבריכם

³² גם צאנכם גם בקרכם קחו כאשר דברתם ולכו וברכתם גם אתי

³³ ותחזק מצרים על העם למהר לשלחם מן הארץ כי אמרו כלנו מתים

³⁴ וישא העם את בצקו טרם יחמץ משארתם צררות בשמלתם על שכמם

³⁵ ובני ישראל עשו כדבר משה וישאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב ושמלות

³⁶ ויהוה נתן את חן העם בעיני מצרים וישאלום וינצלו את מצרים

³⁷ ויסעו בני ישראל מרעמסס סכותה כשש מאות אלף רגלי הגברים לבד מטף

³⁸ וגם ערב רב עלה אתם וצאן ובקר מקנה כבד מאד

³⁹ ויאפו את הבצק אשר הוציאו ממצרים עגות מצות כי לא חמץ כי גרשום מצרים ולא יכלו להתמהמה וגם צדה לא עשו להם

⁴⁰ ומושב בני ישראל ואבתם אשר ישבו בארץ כנען ובארץ מצרים שלשים שנה וארבע מאות שנה

⁴¹ ויהי מקץ שלשים שנה וארבע מאות שנה ויהי בעצם היום הזה יצאו כל צבאות יהוה מארץ מצרים