¹ ויהי כאשר קרבו לירושלים אל בית פגי ובית היני בהר הזיתים וישלח שנים מתלמידיו׃

² ויאמר אליהם לכו אל הכפר אשר ממולכם והיה כבאכם שמה תמצאו עיר אסור אשר לא ישב עליו אדם אותו התירו והביאו׃

³ וכי יאמר אליכם איש למה תעשו זאת ואמרתם האדון צריך לו וברגע ישלחנו הנה׃

⁴ וילכו וימצאו העיר אסור אל השער בחוץ על אם הדרך ויתירוהו׃

⁵ ואנשים מן העמדים שם אמרו אליהם מה זאת תעשו להתיר את העיר׃

⁶ ויאמרו אליהם כאשר צום ישוע ויניחו להם׃

⁷ ויביאו את העיר אל ישוע וישליכו עליו את בגדיהם וישב עליו׃

⁸ ורבים פרשו את בגדיהם על הדרך ואחרים כרתו ענפים מן העצים וישטחו על הדרך׃

⁹ וההלכים לפניו ואחריו צעקים לאמר הושע נא ברוך הבא בשם יהוה׃

¹⁰ ברוכה מלכות דוד אבינו הבאה בשם יהוה הושע נא במרומים׃

¹¹ ויבא ישוע ירושלים ואל בית המקדש וירא ויתבונן על הכל והיום רפה לערוב ויצא אל בית היני עם שנים העשר׃

¹² ויהי ממחרת בצאתם מבית היני וירעב׃

¹³ וירא תאנה מרחוק ולא עלים ויבא לראות הימצא בה פרי ויקרב אליה ולא מצא בה כי אם עלים לבד כי לא היתה עת תאנים׃

¹⁴ ויען ויאמר אליה מעתה איש אל יאכל פרי ממך עד עולם וישמעו תלמידיו׃

¹⁵ ויבאו ירושלים ויבא ישוע אל המקדש ויחל לגרש משם את המוכרים ואת הקונים ויהפך את שלחנות השלחנים ואת מושבות מכרי היונים׃

¹⁶ ולא הניח לאיש לשאת כלי דרך המקדש׃

¹⁷ וילמד ויאמר להם הלא כתוב כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים ואתם עשיתם אתו מערת פריאים׃

¹⁸ וישמעו הסופרים וראשי הכהנים ויתנכלו אתו להשמידו כי יראו מפניו יען אשר כל העם משתוממים על תורתו׃

¹⁹ ויהי בערב ויצא אל מחוץ לעיר׃

²⁰ ויהי הם עברים בבקר ויראו את התאנה כי יבשה עם שרשיה׃

²¹ ויזכר פטרוס ויאמר אליו רבי הנה התאנה אשר אררתה יבשה׃

²² ויען ישוע ויאמר אליהם תהי נא בכם אמונת אלהים׃

²³ כי אמן אמר אני לכם כל אשר יאמר אל ההר הזה הנשא והעתק אל תוך הים ואין ספק בלבבו כי אם יאמין כי יהיה כאשר אמר כן גם יהיה לו׃

²⁴ על כן אני אמר לכם כל אשר תשאלו בהתפללכם האמינו כי תקחו ויהי לכם׃

²⁵ וכי תעמדו להתפלל תסלחו לכל איש את אשר בלבבכם עליו למען יסלח לכם אביכם שבשמים אף הוא את פשעיכם׃

²⁶ ואתם אם לא תסלחו אף אביכם שבשמים לא יסלח לכם את פשעיכם׃

²⁷ וישובו ויבאו ירושלים ויהי הוא מתהלך במקדש ויבאו אליו הכהנים הגדולים והסופרים והזקנים׃

²⁸ ויאמרו אליו באי זו רשות אתה עשה אלה ומי נתן לך את הרשות הזאת לעשות את אלה׃

²⁹ ויאמר ישוע אליהם גם אני אשאלה אתכם דבר אחד ואתם השיבוני ואמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה׃

³⁰ טבילת יוחנן המן השמים היתה אם מבני אדם השיבוני׃

³¹ ויחשבו כה וכה בקרבם לאמר אם נאמר מן השמים יאמר מדוע אפוא לא האמנתם לו׃

³² או הנאמר מבני אדם וייראו את העם כי כלם חשבו את יוחנן לנביא באמת׃

³³ ויענו ויאמרו אל ישוע לא ידענו ויען ישוע ויאמר אליהם אם כן גם אני לא אמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה׃