¹ ואיש אחד ושמו חנניה עם אשתו שפירה מכר את אחזתו׃

² ויקח מן המחיר ויסתירהו ואשתו ידעת גם היא וחלק אחד הביא וישם לרגלי השליחים׃

³ ויאמר פטרוס חנניה למה זה מלא השטן את לבבך לשקר ברוח הקדש ולהסתיר ממחיר השדה׃

⁴ הלא שלך היה טרם המכרו וגם אחרי נמכר היה בידך ולמה שמת על לבבך הדבר הזה לא שקרת בבני אדם כי אם באלהים׃

⁵ וכשמע חנניה את הדברים האלה נפל ארצה ויגוע ותהי יראה גדולה על כל השמעים׃

⁶ ויקומו הצעירים ויאספו אתו וישאהו החוצה ויקברהו׃

⁷ ויהי כמשלש שעות ותבא אשתו והיא לא ידעה את הנעשה׃

⁸ ויען פטרוס ויאמר אליה אמרי לי הבמחיר הזה מכרתם את השדה ותאמר כן במחיר הזה׃

⁹ ויאמר פטרוס אליה למה זה נועדתם לנסות את רוח יהוה הנה בפתח רגלי המקברים את אישך ונשאו אתך החוצה׃

¹⁰ ותפל פתאם לרגליו ותגוע והבחורים באו והנה מתה וישאוה החוצה ויקברוה אצל אישה׃

¹¹ ותהי יראה גדולה על כל הקהל ועל כל השמעים את אלה׃

¹² ויעשו אתות ומופתים רבים בקרב העם על ידי השליחים וכלם נאספו לב אחד באולם של שלמה׃

¹³ ומן האחרים אין איש אשר מלאו לבו לחלות עליהם אך הוקיר אתם העם׃

¹⁴ אבל נספחו עוד יתר מאמינים אל האדון אנשים ונשים הרבה מאד׃

¹⁵ עד כי נשאו את החולים אל הרחבות וישימום על מטות ומשכבות למען אשר ילך פטרוס ונפל אך צלו על אחד מהם׃

¹⁶ וגם המון עם הערים אשר מסביב נקבצו ירושלים מביאים את החולים ואת הנלחצים מרוחות טמאות וירפאו כלם׃

¹⁷ ויקם הכהן הגדול וכל אשר אתו והם אנשי כת הצדוקים וימלאו קנאה׃

¹⁸ וישלחו יד בשליחים ויתנום במשמר העיר׃

¹⁹ ויהי בלילה ויפתח מלאך יהוה את דלתי בית הכלא ויוציאם לאמר׃

²⁰ לכו והתיצבו במקדש ודברו אל העם את כל דברי החיים האלה׃

²¹ והם כשמעם את זאת באו אל המקדש בהית הבקר וילמדו שם ויבא הכהן הגדול ואשר אתו ויקראו אל הסנהדרין ואל כל זקני בני ישראל וישלחו אל בית האסורים להביא אתם׃

²² וילכו המשרתים ולא מצאום בבית הכלא וישובו ויגידו לאמר׃

²³ את בית האסורים מצאנו סגור ומסגר והשמרים עמדים על הדלתות וכאשר פתחנו לא נמצא בו אדם׃

²⁴ ויהי כשמע הכהן ונגיד המקדש וראשי הכהנים את הדברים האלה ויבהלו עליהם ויאמרו איך יפל הדבר הזה׃

²⁵ ואיש אחד בא ויגד להם לאמר הנה האנשים אשר שמתם במשמר עמדים הם במקדש ומלמדים את העם׃

²⁶ וילך שמה הנגיד עם משרתיו ויקחם אך לא בחזקה כי יראו מפני העם פן יסקלו׃

²⁷ ויביאו אתם ויעמידום לפני הסנהדרין וישאלם הכהן הגדול לאמר׃

²⁸ הלא צוה צוינו עליכם לבלתי למד בשם הזה והנה מלאתם את ירושלים תורתכם ותחפצו להביא עלינו את דמי האיש הזה׃

²⁹ ויען פטרוס והשליחים ויאמרו הלא עלינו להקשיב בקול אלהים מהקשיב בקול בני אדם׃

³⁰ אלהי אבותינו הקים את ישוע אשר שלחתם ידכם בו ותתלו אותו על העץ׃

³¹ את זה נשא האלהים בימינו לשר ולמושיע לתת תשובה לישראל וסליחת החטאים׃

³² ואנחנו עדיו על אלה וגם רוח הקדש אשר נתן אותו האלהים לשמעים בקולו׃

³³ ויהי כשמעם ויתרגזו ויתיעצו להרוג אתם׃

³⁴ ויקם בתוך הסנהדרין אחד מן הפרושים גמליאל שמו והוא מורה התורה מכבד בעיני כל העם ויצו להוציא את השליחים החוצה לזמן מעט׃

³⁵ ויאמר אליהם אנשי ישראל השמרו לכם מפני האנשים האלה במה שאתם עשים להם׃

³⁶ כי לפני הימים האלה קם תודס ויתן את נפשו כאחד הגדולים וידבקו בו כארבע מאות איש ויהרג וכל אשר שמעו אליו התפרדו ויהיו לאין׃

³⁷ ואחר כן קם יהודה הגלילי בימי הספר ויסת אחריו עם רב וגם הוא נהרג וכל אשר שמעו אליו נפצו׃

³⁸ ועתה אני אמר אליכם חדלו לכם מן האנשים האלה והניחו להם כי העצה והפעלה הזאת אם מאת אדם היא תפר׃

³⁹ ואם מאת האלהים היא לא תוכלו להפר אתה פן תמצאו נלחמים את האלהים׃

⁴⁰ וישמעו אליו ויקראו את השליחים וילקו אתם ויצוו אשר לא ידברו בשם ישוע ויפטרו אותם׃

⁴¹ ויצאו שמחים מלפני הסנהדרין על כי זכו לשאת על שמו כלמה׃

⁴² וכל היום לא חדלו ללמד במקדש ובבתים ולבשר את בשורת ישוע המשיח׃