¹ ושאול עודנו יפח זעם ורצח על תלמידי האדון ויבא אל הכהן הגדול׃

² וישאל מאתו מכתבים לדמשק אל בתי הכנסיות למען אשר יאסר את אשר ימצא בדרך ההיא אנשים או נשים ויביאם ירושלים׃

³ ויהי הוא הלך וקרב לדמשק והנה פתאם נגה עליו מסביב אור מן השמים׃

⁴ ויפל ארצה וישמע קול מדבר אליו שאול שאול למה תרדפני׃

⁵ ויאמר מי אתה אדני ויאמר האדון אנכי ישוע אשר אתה רודף קשה לך לבעט בדרבנות׃

⁶ והוא חרד ונבעת ויאמר אדני מה תחפץ ואעשה ויען האדון קום לך העירה ויאמר לך את אשר עליך לעשות׃

⁷ והאנשים אשר הלכו אתו עמדו נאלמים כי שמעו את הקול ואיש לא הביטו׃

⁸ ויקם שאול מן הארץ ובפתחו את עיניו לא ראה איש ויחזיקו בידו ויוליכהו לדמשק׃

⁹ ויחשכו עיניו מראות שלשת ימים ולא אכל ולא שתה׃

¹⁰ ותלמיד אחד היה בדמשק חנניה שמו ויאמר אליו האדון במחזה חנניה ויאמר הנני אדני׃

¹¹ ויאמר אליו האדון קום לך אל הרחוב הנקרא הישר ושאל בבית יהודה לאיש טרסי ושמו שאול כי הנה הוא מתפלל׃

¹² וירא במחזה והנה איש ושמו חנניה בא החדרה ושם עליו את ידו למען ישוב ויראה׃

¹³ ויען חנניה ויאמר אדני שמעתי רבים מספרים על האיש הזה כמה רעות עשה לקדושיך בירושלים׃

¹⁴ וגם פה רשיון יש לו מאת ראשי הכהנים לאסר את כל הקראים בשמך׃

¹⁵ ויאמר אליו האדון לך כי כלי חפץ הוא לי לשאת את שמי לפני גוים ומלכים ולפני בני ישראל׃

¹⁶ כי אני אראהו כמה יש לו לסבל למען שמי׃

¹⁷ וילך חנניה ויבא הביתה וישם את ידיו עליו ויאמר שאול אחי האדון ישוע הנראה אליך בדרך אשר באת בה שלחני למען תשוב ותראה ותמלא רוח הקדש׃

¹⁸ וכרגע נפלו מעל עיניו כמו קשקשים וישב פתאם לראות ויקם ויטבל׃

¹⁹ ויאכל לחם ויחזק וישב שאול ימים אחדים עם התלמידים אשר בדמשק׃

²⁰ וימהר ויקרא בבתי הכנסיות את המשיח לאמר כי הוא הוא בן האלהים׃

²¹ וישתוממו כל השמעים ויאמרו הלא זה הוא אשר האביד בירושלים את קראי השם הזה ולמען זאת בא הנה להביאם אסורים לפני ראשי הכהנים׃

²² ושאול היה הולך וחזק ויהם את היהודים ישבי דמשק בהוכיחו כי זה הוא המשיח׃

²³ ויהי כי ארכו לו שם הימים ויועצו היהודים יחדו להמיתו׃

²⁴ ויודע לשאול ארבם והמה שמרו את השערים יומם ולילה למען ימיתהו׃

²⁵ ויקחו אתו התלמידים לילה ויורידהו בסל בעד החומה׃

²⁶ ויהי כבוא שאול ירושלימה ויבקש להלות אל התלמידים וייראו כלם מפניו ולא האמינו כי תלמיד הוא׃

²⁷ ויקח אתו בר נבא ויביאהו אל השליחים ויספר להם את אשר ראה בדרך את האדון וכי הוא דבר אליו ואיך בדמשק השמיע בבטחון את שם ישוע׃

²⁸ ויהי אתם יוצא ובא בירושלים׃

²⁹ ויקרא בבטחון בשם האדון ישוע וידבר ויתוכח גם עם היהודים היונים והם זממו להמיתו׃

³⁰ וישמעו האחים ויורידו אתו לקסרין וישלחהו אל טרסוס׃

³¹ ויהי שלום לקהלות בכל מקמות יהודה והגליל ושמרון ותבנינה ותתהלכנה ביראת האדון ותרבינה בנחמת רוח הקדש׃

³² ויהי בסבב פטרוס בכל המקמות וירד גם אל הקדושים אשר ישבו בלד׃

³³ וימצא שם איש שמו אניס והוא שכב על משכבו זה שמנה שנים והוא נכה אברים׃

³⁴ ויאמר אליו פטרוס אניס רפאך ישוע המשיח קום הצע לך אתה ויקם פתאם׃

³⁵ ויראו אותו כל ישבי לד והשרון ויפנו אל האדון׃

³⁶ ותלמידה ביפו ושמה טביתא תרגומו צביה והיא מלאה מעשים טובים וצדקות אשר עשתה׃

³⁷ ויהי בימים ההם ותחלה ותמת וירחצו אתה וישימוה בעליה׃

³⁸ ולד קרובה היא ליפו וישמעו התלמידים כי פטרוס שם וישלחו אליו שני אנשים ויפצרו בו לבלתי העצל לעבר אליהם׃

³⁹ ויקם פטרוס וילך אתם ובבאו העלהו אל העליה ותנשנה אליו כל האלמנות בוכיות ומראות לו את הכתנת ואת הבגדים אשר עשתה צביה בעודה עמהן׃

⁴⁰ ויוצא פטרוס את כלם החוצה ויכרע על ברכיו ויתפלל ויפן אל גויתה ויאמר טביתא קומי ותפתח את עיניה ותרא את פטרוס ותתעודד׃

⁴¹ וישלח ידו ויקם אתה ויקרא את הקדושים ואת האלמנות ויעמד אתה חיה לפניהם׃

⁴² ויודע הדבר בכל יפו ויאמינו רבים באדון׃

⁴³ ויואל לשבת ביפו ימים רבים עם בורסי אחד ושמו שמעון׃