¹ ויאמר הכהן הגדול האמת הוא אשר דברו׃

² ויען ויאמר אנשים אחים ואבות שמעו אלהי הכבוד נראה אל אברהם אבינו בהיותו בארם נהרים לפני שבתו בחרן׃

³ ויאמר אליו לך לך מארצך וממולדתך ובא אל הארץ אשר אראך׃

⁴ ויצא מארץ כשדים וישב בחרן ואחרי מות אביו העביר אתו משם אל הארץ הזאת אשר אתם ישבים בה עתה׃

⁵ ולא נתן לו נחלה בה אף לא מדרך כף רגל ויבטח לתתה לאחזה לו ולזרעו אחריו ועוד לא היה לו בן׃

⁶ ויאמר לו אלהים כי גר יהיה זרעו בארץ לא להם ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה׃

⁷ וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי אמר אלהים ואחרי כן יצאו ויעבדוני במקום הזה׃

⁸ ויתן לו את ברית המילה ובכן הוליד את יצחק וימל אתו ביום השמיני ויצחק הוליד את יעקב ויעקב הוליד את שנים עשר האבות׃

⁹ ויקנאו האבות ביוסף וימכרו אותו מצרימה ואלהים היה עמו׃

¹⁰ ויצילהו מכל צרותיו ויתן לו חן וחכמה לפני פרעה מלך מצרים וישימהו שליט על מצרים ועל כל ביתו׃

¹¹ ויהי רעב על כל ארץ מצרים וכנען וצרה גדולה ואבותינו לא מצאו אכל׃

¹² וישמע יעקב כי יש שבר במצרים וישלח שמה את אבותינו בפעם הראשונה׃

¹³ ובפעם השנית התודע יוסף אל אחיו ומולדת יוסף נגלתה לפרעה׃

¹⁴ וישלח יוסף ויקרא ליעקב אביו ולכל משפחתו בשבעים וחמש נפש׃

¹⁵ וירד יעקב מצרימה וימת הוא ואבותינו׃

¹⁶ ויובאו שכמה ויושמו בקבר אשר קנה אברהם בכספו מיד בני חמור אבי שכם׃

¹⁷ ויהי כאשר קרבה עת ההבטחה אשר נשבע אלהים לאברהם ויגדל העם וירב במצרים׃

¹⁸ עד כי קם מלך אחר אשר לא ידע את יוסף׃

¹⁹ וזה התחכם למשפחתנו וירע לאבותינו ויצו אתם להשליך את עלליהם אל פני השדה לבלתי החיותם׃

²⁰ בעת ההיא נולד משה ויהי טוב לאלהים ויהי אמון בבית אביו שלשה ירחים׃

²¹ וכאשר השלך אספה אתו בת פרעה ותגדלהו לה לבן׃

²² וילמד משה בכל חכמת מצרים ויהי גבור בדברים ובמעשים׃

²³ ובמלאת לו ארבעים שנה עלה על לבו לפקד את אחיו בני ישראל׃

²⁴ וירא איש אחד מעשק חנם ויושע לו ויקם נקמת המכה בהכותו את המצרי׃

²⁵ ויחשב בלבבו כי יבינו אחיו אשר על ידו יתן האלהים להם תשועה והם לא הבינו׃

²⁶ ויהי ביום השני ויבא בתוכם והם נצים ויבקש לעשות שלום ביניהם לאמר אנשים אחים אתם ולמה תעשקו איש את אחיו׃

²⁷ והעשק את רעהו הדפו לאמר מי שמך לאיש שר ושפט עלינו׃

²⁸ הלהרגני אתה אמר כאשר הרגת אתמל את המצרי׃

²⁹ ויברח משה על הדבר הזה ויהי גר בארץ מדין ויולד שם שני בנים׃

³⁰ ובמלאת ארבעים שנה נראה אליו מלאך יהוה במדבר הר סיני בלבת אש מתוך הסנה׃

³¹ וירא משה ויתמה על המראה ובסורו לראות ויהי קול יהוה אליו׃

³² אנכי אלהי אבותיך אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב ויחרד משה ויירא מהביט׃

³³ ויאמר אליו יהוה של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קדש הוא׃

³⁴ ראה ראיתי את עני עמי אשר במצרים ואת נאקתם שמעתי וארד להצילם ועתה לכה ואשלחך מצרימה׃

³⁵ הוא משה אשר כחשו בו לאמר מי שמך לשר ושפט אתו שלח האלהים לשר וגאל ביד המלאך הנראה אליו בסנה׃

³⁶ והוא הוציאם ויעש אתות ומפתים בארץ מצרים ובים סוף ובמדבר ארבעים שנה׃

³⁷ הוא משה אשר אמר אל בני ישראל נביא מקרב אחיכם כמני יקים לכם יהוה אלהיכם אליו תשמעון׃

³⁸ הוא אשר היה בקהל במדבר עם המלאך הדבר אליו בהר סיני ועם אבותינו ואשר קבל דברים חיים לתת לנו׃

³⁹ הוא אשר אבותינו לא אבו לשמע לו כי אם מאסו אתו ולבבם פנה מצרימה׃

⁴⁰ ויאמרו אל אהרן עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי זה משה אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו׃

⁴¹ ויעשו עגל בימים ההם ויזבחו זבחים לאליל וישמחו במעשה ידיהם׃

⁴² ויפן מהם האלהים ויתנם לעבד את צבא השמים כאשר כתוב בספר הנביאים הזבחים ומנחה הגשתם לי במדבר ארבעים שנה בית ישראל׃

⁴³ ונשאתם את סכת מלכם ואת כוכב אלהיכם רמפן הצלמים אשר עשיתם להשתחות להם והגליתי אתכם מהלאה לבבל׃

⁴⁴ משכן העדות היה לאבותינו במדבר כאשר צוה המדבר אל משה לעשות אתו כתבנית אשר ראה׃

⁴⁵ ואבותינו לקחהו וגם הביאהו אתם הם ויהושע ברשתם את ארצות הגוים אשר גרש אתם אלהים מפני אבותינו עד ימי דוד׃

⁴⁶ והוא מצא חן בעיני אלהים וישאל למצא משכנות לאלהי יעקב׃

⁴⁷ ושלמה בנה לו בית׃

⁴⁸ אבל העליון לא ישכן בהיכלות מעשי ידים כאשר אמר הנביא׃

⁴⁹ השמים כסאי והארץ הדם רגלי אי זה בית אשר תבנו לי אמר יהוה ואי זה מקום מנוחתי׃

⁵⁰ הלא את כל אלה ידי עשתה׃

⁵¹ קשי ערף וערלי לב ואזנים ממרים הייתם תמיד ברוח הקדש כאבותיכם גם אתם׃

⁵² מי מהנביאים אשר לא רדפוהו אבותיכם אף המיתו את המבשרים מקדם ביאת הצדיק אשר עתה הייתם אתם מוסריו ומרצחיו׃