¹ ויהי בימים ההם ותצא דת מאת הקיסר אוגוסטוס לספר את כל ישבי תבל׃

² וזה המפקד היה הראשון בהיות קוריניוס שליט בסוריא׃

³ וילכו כלם להתפקד איש לעירו׃

⁴ ויעל גם יוסף מן הגליל מעיר נצרת אל יהודה לעיר דוד הנקראה בית לחם כי היה מבית דוד וממשפחתו׃

⁵ להתפקד עם מרים המארשה לו והיא הרה׃

⁶ ויהי בהיותם שם וימלאו ימיה ללדת׃

⁷ ותלד את בנה הבכור ותחתלהו ותשכיבהו באבוס כי לא היה להם מקום במלון׃

⁸ ורעים היו בארץ ההיא לנים בשדה ושמרים את משמרות הלילה בעדרם׃

⁹ והנה מלאך יהוה נצב עליהם וכבוד יהוה הופיע עליהם מסביב וייראו יראה גדולה׃

¹⁰ ויאמר אליהם המלאך אל תיראו כי הנני מבשר אתכם שמחה גדולה אשר תהיה לכל העם׃

¹¹ כי היום ילד לכם בעיר דוד מושיע אשר הוא המשיח האדון׃

¹² וזה לכם האות תמצאון ילד מחתל ומנח באבוס׃

¹³ ויהי פתאם אצל המלאך המון צבא השמים והם משבחים את האלהים ואמרים׃

¹⁴ כבוד במרומים לאלהים ובארץ שלום בבני אדם רצונו׃

¹⁵ ויהי כאשר עלו מעליהם המלאכים השמימה ויאמרו הרעים איש אל רעהו נעברה נא עד בית לחם ונראה המעשה הזה אשר הודיענו יהוה׃

¹⁶ וימהרו לבוא וימצאו את מרים ואת יוסף ואת הילד שכב באבוס׃

¹⁷ ויראו וישמיעו את הדבר הנאמר אליהם על הגער הזה׃

¹⁸ וכל השמעים תמהו על הדברים אשר דברו אליהם הרעים׃

¹⁹ ומרים שמרה את הדברים האלה ותחשבם בלבה׃

²⁰ וישובו הרעים מהללים ומשבחים את האלהים על כל אשר שמעו וראו כפי אשר נאמר אליהם׃

²¹ ויהי במלאת לנער שמנה ימים וימול ויקרא שמו ישוע כשם אשר קרא לו המלאך בטרם הרה בבטן׃

²² וימלאו ימי טהרה לפי תורת משה ויעלהו לירושלים להעמידו לפני יהוה׃

²³ כאשר כתוב בתורת יהוה כל זכר פטר רחם יקרא קדש ליהוה׃

²⁴ ולתת קרבן כאמור בתורת יהוה שתי תרים או שני בני יונה׃

²⁵ והנה איש היה בירושלים ושמו שמעון והוא איש צדיק וחסיד מחכה לנחמת ישראל ורוח הקדש היה עליו׃

²⁶ ולו נגלה ברוח הקדש כי לא יראה מות עד ראותו את משיח יהוה׃

²⁷ ויבא ברוח אל המקדש ויהי כאשר הביאו הוריו את הנער ישוע לעשות עליו כמשפט התורה׃

²⁸ ויקחהו על זרעותיו ויברך את האלהים ויאמר׃

²⁹ עתה תפטר את עבדך כדברך אדני בשלום׃

³⁰ כי ראו עיני את ישועתך׃

³¹ אשר הכינות לפני כל העמים׃

³² אור לגלות עיני הגוים ותפארת ישראל עמך׃

³³ ויוסף ואמו תמהים על הדברים הנאמרים עליו׃

³⁴ ויברך אותם שמעון ויאמר אל מרים אמו הנה זה מוסד לנפילה ולתקומה לרבים בישראל ולאות מריבה׃

³⁵ וגם בנפשך תחתר חרב למען תגלינה מחשבות לבב רבים׃

³⁶ ותהי שם חנה אשה נביאה בת פנואל משבט אשר והיא באה בימים וחיתה עם בעלה שבע שנים אחרי בתוליה׃

³⁷ והיא אלמנה כארבע ושמנים שנה ולא משה מן המקדש ובצום ובתחנונים עבדה את האלהים לילה ויום׃

³⁸ ותקם בשעה ההיא ותגש להדות ליהוה ותדבר עליו באזני כל המחכים לגאלה בירושלים׃

³⁹ ויכלו את הכל כפי תורת יהוה וישובו הגלילה אל נצרת עירם׃

⁴⁰ ויגדל הנער ויחזק ברוח וימלא חכמה וחסד אלהים עמו׃

⁴¹ ועלו הוריו ירושלים שנה בשנה לחג הפסח׃

⁴² ויהי בהיותו בן שתים עשרה שנה ויעלו ירושלים כמשפט החג׃

⁴³ וימלאו את הימים וישובו ויותר ישוע הנער בירושלים ויוסף ואמו לא ידעו׃

⁴⁴ ויחשבו כי עם חבל הארחים הוא וילכו כדרך יום ויבקשהו בין הקרובים והמידעים׃

⁴⁵ ולא מצאהו וישבו ירושלים לבקשו׃

⁴⁶ ויהי אחרי שלשת ימים וימצאהו במקדש ישב בתוך המורים שמע אליהם ושאל אתם׃

⁴⁷ וכל השמעים אליו השתוממו על שכלו ועל תשובתיו׃

⁴⁸ ויהי כראותם אתו ויחרדו ותאמר אליו אמו בני מדוע ככה עשית לנו הנה אביך ואנכי בעצבת לב בקשנוך׃

⁴⁹ ויאמר אליהם למה זה בקשתם אתי הלא ידעתם כי עלי להיות באשר לאבי׃

⁵⁰ והם לא הבינו את הדבר אשר דבר אליהם׃

⁵¹ וירד אתם ויבא אל נצרת ויכנע להם ואמו שמרה בלבה את כל הדברים האלה׃

⁵² וישוע הלך וגדל בחכמה ומקומה ובחן עם אלהים ועם אנשים׃