¹ ועתה מה נאמר על אברהם אבינו מה זה השיג לפי הבשר׃

² כי אם נצדק אברהם מתוך המעשים לו התהלה אך לא לפני האלהים׃

³ כי הכתוב מה הוא אמר והאמן אברהם ביהוה ויחשבה לו צדקה׃

⁴ הנה הפעל לא יחשב לו שכרו על פי החסד כי אם על פי החוב׃

⁵ אבל לאשר איננו פעל כי אם מאמין במצדיק את הרשע אמונתו תחשב לו לצדקה׃

⁶ כאשר גם דוד מאשר את האדם אשר האלהים יחשב לו צדקה בלא מעשים באמרו׃

⁷ אשרי נשוי פשע כסוי חטאה׃

⁸ אשרי אדם לא יחשב יהוה לו עון׃

⁹ ועתה האשור הזה העל המילה הוא אם גם על הערלה הלא אמרנו כי לאברהם נחשבה אמונתו לצדקה׃

¹⁰ ואין נחשבה לו אם בהיותו מהול או בעודנו ערל הן לא בהיותו מהול כי אם בערלתו׃

¹¹ ואות המילה קבל לחותם צדקת האמונה אשר היתה לו בערלתו להיות לאב לכל המאמינים והם ערלים למען אף להם תחשב הצדקה׃

¹² ולהיות לאב גם למולים אך לא לאשר הם נמולים לבד כי אם גם הלכים בעקבות האמונה שהיתה לו לאברהם בעודנו בערלתו׃

¹³ כי לא על ידי תורה באה ההבטחה לאברהם ולזרעו להיותו ירש העולם כי אם על ידי צדקת האמונה׃

¹⁴ כי אלו לבני התורה הירשה האמונה לריק תהיה וההבטחה בטלה׃

¹⁵ כי התורה מביאה קצף כי באשר אין תורה גם אין שם עברה׃

¹⁶ על כן מתוך אמונה למען לפי חסד למען תחיה ההבטחה קימת לכל זרעו לא לבני התורה לבדם כי גם לבני אמונת אברהם אשר הוא אב לכלנו׃

¹⁷ ככתוב כי אב המון גוים נתתיך והוא האמין בהביט אל אל המחיה את המתים והקורא את אשר לא היה כמו הוה׃

¹⁸ באשר אין תקוה קוה ויאמן למען אשר יהיה לאב המון גוים כמו שנאמר כה יהיה זרעך׃

¹⁹ ולא רפתה אמונתו ולא התבונן אל גופו שכבר נפוג בהיותו כבן מאת שנה ואל בלות רחם שרה׃

²⁰ ולא חלק לבו בהבטחת האלהים כחסר האמונה כי אם התחזק באמונתו ויתן כבוד לאלהים׃

²¹ וידע בלבב שלם כי את אשר הבטיח גם יכל לעשותו׃

²² על כן גם נחשבה לו לצדקה׃

²³ ולא לבד למענו כתובה זאת שנחשבה לו׃

²⁴ כי אם גם למעננו אשר עתידה להחשב לנו המאמינים במי שהעיר את ישוע אדנינו מן המתים׃

²⁵ אשר נמסר בעבור פשעינו ונעור לבעבור צדקנו׃