¹ ויהי ביום ההוא ויצא ישוע מן הבית וישב על הים׃

² ויקהלו אליו המון עם רב וירד אל האניה וישב בה וכל העם עמדים על שפת הים׃

³ וירב לדבר אליהם במשלים לאמר הנה הזורע יצא לזרע׃

⁴ ובזרעו נפל מן הזרע על יד הדרך ויבא העוף ויאכלהו׃

⁵ ויש אשר נפל על מקמות סלע אשר אין לו שם אדמה הרבה וימהר לצמח כי לא היה לו עמק אדמה׃

⁶ ויהי כזרח השמש ויצרב וייבש כי לא היה לו שרש׃

⁷ ויש אשר נפל בין הקצים ויעלו הקצים וימעכהו׃

⁸ ויש אשר נפל על האדמה הטובה ויתן פרי זה מאה שערים וזה ששים וזה שלשים׃

⁹ מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃

¹⁰ ויגשו אליו התלמידים ויאמרו למה זה במשלים תדבר אליהם׃

¹¹ ויען ויאמר כי לכם נתן לדעת את סודות מלכות השמים ולהם לא נתן׃

¹² כי מי שיש לו נתן ינתן לו ויעדיף ומי שאין לו גם את אשר יש לו יקח ממנו׃

¹³ על כן במשלים אדבר אליהם כי בראתם לא יראו ובשמעם לא ישמעו אף לא יבינו׃

¹⁴ ותקים בהם נבואת ישעיהו האמרת שמעו שמוע ואל תבינו וראו ראו ואל תדעו׃

¹⁵ כי השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב ורפא לו׃

¹⁶ ואתם אשרי עיניכם כי תראינה ואזניכם כי תשמענה׃

¹⁷ כי אמן אמר אני לכם נביאים וצדיקים רבים נכספו לראת את אשר אתם ראים ולא ראוהו ולשמע את אשר אתם שמעים ולא שמעוהו׃

¹⁸ לכן אתם שמעו נא את משל הזורע׃

¹⁹ כל איש שמע את דבר המלכות ולא יבינהו ובא הרע וחטף את הזרוע בלבבו הוא הנזרע על יד הדרך׃

²⁰ והנזרע על הסלע הוא השמע את הדבר וימהר ויקחנו בשמחה׃

²¹ אך אין לו שרש תחתיו ורק לשעה יעמד ובהיות צרה ורדיפה על אדות הדבר מיד נכשל׃

²² והנזרע בין הקצים הוא השמע את הדבר ודאגת העולם הזה ומרמת העשר ימעכו את הדבר ופרי לא יהיה לו׃

²³ והנזרע על האדמה הטובה הוא השמע את הדבר ומבין אתו אף יעשה פרי ונתן זה מאה שערים וזה ששים וזה שלשים׃

²⁴ וישם לפניהם משל אחר לאמר מלכות השמים דומה לאיש אשר זרע זרע טוב בשדהו׃

²⁵ ויהי בנפל תרדמה על האנשים ויבא איבו ויזרע זונין בתוך החטים וילך לו׃

²⁶ וכאשר פרח הדשא ויעש פרי ויראו גם הזונין׃

²⁷ ויגשו עבדי בעל הבית ויאמרו אליו אדנינו הלא זרע טוב זרעת בשדך ומאין לו הזונין׃

²⁸ ויאמר להם איש איב עשה זאת ויאמרו אליו העבדים היש את נפשך כי נלך ונלקט אתם׃

²⁹ ויאמר לא פן בלקטכם את הזונין תשרשו גם את החטים׃

³⁰ הניחו אתם ויגדלו שניהם יחד עד הקציר והיה בעת הקציר אמר לקוצרים לקטו בראשונה את הזונין ואגדו אתם אגדות לשרפם ואת החטים אספו לאוצרי׃

³¹ וישם לפניהם משל אחר לאמר מלכות השמים דומה לגרגר של חרדל אשר לקחו איש ויזרעהו בשדהו׃

³² והוא קטן מכל הזרועים וכאשר צמח גדול הוא מן הירקות והיה לעץ עד אשר יבאו עוף השמים וקננו בענפיו׃

³³ וישא עוד משלו ויאמר מלכות השמים דומה לשאר אשר לקחתו אשה ותטמנהו בשלש סאים קמח עד כי יחמץ כלו׃

³⁴ כל זאת דבר ישוע במשלים אל המון העם ובבלי משל לא דבר אליהם׃

³⁵ למלאת את אשר דבר הנביא לאמר אפתחה במשל פי אביעה חידות מני קדם׃

³⁶ אז שלח ישוע את המון העם ויבא הביתה ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו באר נא לנו את משל זוני השדה׃

³⁷ ויען ויאמר אליהם הזורע את הזרע הטוב הוא בן האדם׃

³⁸ והשדה הוא העולם והזרע הטוב בני המלכות הם והזונין בני הרע המה׃

³⁹ והאיב אשר זרעם הוא השטן והקציר הוא קץ העולם והקצרים הם המלאכים׃

⁴⁰ והנה כאשר ילקטו הזונין ונשרפו באש כן יהיה בקץ העולם הזה׃

⁴¹ בן האדם ישלח את מלאכיו ולקטו ממלכותו את כל המכשלות ואת כל פעלי האון׃

⁴² והשליכו אתם אל תנור האש שם תהיה היללה וחרק השנים׃

⁴³ אז יזהירו הצדיקים כשמש במלכות אביהם מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃

⁴⁴ עוד דומה מלכות השמים לאוצר טמון בשדה אשר מצאו איש ויטמנהו ובשמחתו ילך ומכר את כל אשר לו וקנה את השדה ההוא׃

⁴⁵ עוד דומה מלכות השמים לסחר המבקש מרגליות טבות׃

⁴⁶ וכאשר מצא מרגלית אחת יקרה מאד הלך לו וימכר את כל אשר לו ויקן אתה׃

⁴⁷ עוד דומה מלכות השמים למכמרת אשר הורדה לים ומינים שונים יאספו לתוכה׃

⁴⁸ וכאשר נמלאה העלו אתה אל שפת הים וישבו וילקטו את המינים הטובים לתוך הכלים ואת המשחתים השליכו חוצה׃

⁴⁹ כן יהיה בקץ העולם יצאו המלאכים והבדילו את הרשעים מתוך הצדיקים׃

⁵⁰ והשליכום אל תנור האש שם תהיה היללה וחרק השנים׃

⁵¹ ויאמר אליהם ישוע האתם הבינותם את כל זאת ויאמרו אליו כן אדנינו׃

⁵² ויאמר אליהם על כן כל סופר המלמד למלכות השמים דומה לאיש בעל הבית המוציא מאוצרו חדשות וישנות׃

⁵³ ויהי ככלות ישוע את המשלים האלה ויעבר משם׃

⁵⁴ ויבא לארצו וילמד אתם בבית כנסתם עד כי השתוממו ויאמרו מאין לזה החכמה הזאת והגבורות׃